הגדרת המחלה-
גורם ראשוני- גורם למחלה באוזן בריאה ומשנה את הסביבה הטבעית באוזן ובכך מאפשרת למזהמים משניים להתנחל ולתפוס בה מאחז.
1. פרזיטים - טפילי אוזניים, דמודקס, סקביאס.
2. גופים זרים - חול, אבק, שאריות של תרופות, מלענים!! (=גופים זרים).
3. רגישות יתר - אלרגיות כגון אטופיק דרמטיטיס (עד 80% עם מופע של בעיות אוזניים), רגישות למזון (60-80% עם מופע של בעיות אוזניים), contact dermatitis (נאומיצין, פרופילן גליקול), בעיות קרטיניזציה- קרנון של העור (בגזעיים, בעיות הורמונאליות אשר הנפוץ- היפותירואידיזם).
4. הפרשת יתר - בכלבים מגזע רטריברים וקוקרים יש כמות רבה יותר של תאים מפרישים וזקיקי שיער בתעלות, ולפיכך הם נוטים לבעיה ראשונית.
גורם שניוני- גורמי מחלה באוזן אבנורמלית (לא בריאה). קל לטיפול יחסית.
1. חיידקים.
2. שמרים - משגשגים בבעיות רגישות וכאשר האוזן לחה ו/או לאחר שימוש נרחב באנטי'. מניעת הרטבה של האוזן במקביל להחמצת התעלות מידי פעם מצמצמת מאד את הנגיעות.
3. פטריה - נדיר ביותר.
4. חומרים מגרים - פרופילן גליקול למשל.
גורם מנציח- אלמנטים של המחלה או בעל החיים אשר מתפתחים בהדרגה, מאיצים ומעצימים את המחלה באוזן על ידי פגיעה במבנה, תפקוד והפיזיולוגיה של האוזן. הם עושים זאת בשל הפרעתם לטיפול ולהחלמה על ידי עידוד גורמים משניים חוזרים או נוספים. לרוב הגורמים המנציחים קיימים בדלקת כרונית.
שינויים פתולוגיים כרוניים:
1. שגשוג וגירוי של עור התעלות ודלקת של בלוטות הצרומן.
2. שינויים בניוד של תאי אפיתל של דופן התעלות, הנגרמת מכרוניות מחלות אוזניים גוררת שינויים גם בהפרשת כמות צרומן (ואקס) רבה יותר. הגורמים הנמנים כאן גוררים לחסימת התעלות, להתקפלות והתעבות העור ומכאן לפגיעה ביכולת חדירת הטיפול המקומי והכללי (סיסטמי) אל חלל האוזן ולהשתרשותן של הגורמים השניוניים במיקרו חללים ובקרקע הנוחה לגדילתם. המעגל מוחמר עוד יותר כאשר תוצרי הלוואי של המזהמים השניוניים, שארי התאים והפרשותיהן המוגברות של בלוטות החלב והצרומן באים במגע קבוע אחד עם השני ומזינים זה את זה ובכך ממשיכים להגביר את השינויים הפתולוגים עד כדי הגעה למצב סופני של האוזן.
3. פגיעה בעור התוף - מאבד מחוזקו, מעובה ומודלק. לעיתים קרוע והחלמתו לא תמיד תקינה.
4. דלקת האוזן התיכונה - זליגת הדלקת מהחלק החיצוני לתיכון ולהיפך. גורם לכרוניות המחלה.
גורם סיכון (predisposed)- מגביר את הסיכון להתפתחות מחלה באוזן. למשל, בעיה של מבנה כגון עודף שיער.
1. מבנה ולחות - עליה בלחות (חודשים לחים של השנה, שחיה, שטיפות ומקלחות) הוא גורם הסיכון העיקרי היות שהשילוב עם אוזניים שמוטות וריבוי שיער בתעלות מעלות הנטייה לדלקת בשל חוסר איוורור וייבוש לקוי של האוזן. לשאר-פאי תעלות צרות מהנורמה.
2. היצרויות - גידולים ופוליפים עלולים לגרום להיצרות של התעלות ובנוסף להתאספות של תאים וצרומן לפני ההיצרות ומכאן דלקת כתוצאה מגדילתם של שמרים וגורמים שניוניים אחרים. כמו כן, חוסר אוורור יעלה את אחוז הלחות בתעלה (ראה סעיף קודם). מצבי כרוניות או חזרתיות נגרמים כאשר הגורמים הראשוניים אינם מזוהים ו/או אינם מטופלים כראוי וכאשר הגורמים המאיצים התבססו במשך זמן רב ובכך מאפשרים לגורמים השניוניים המזהמים קרקע נוחה לפעילות.
