הקדמה: בעשור האחרון, עם התקדמות הרפואה הוטרינרית בכל התחומים, חלה התקדמות משמעותית והכרה בבעיות התנהגותיות של בעלי החיים כחלק בלתי נפרד מהרפואה הוטרינרית. כמו אצלנו, בני האדם, גם אצל בעלי החיים קימות הפרעות התנהגותיות אשר משבשות באופן קל עד קשה את איכות החיים.
החרדות הנפוצות ביותר הנם: חרדת הנטישה, חרדת ברקים ורעמים וחרדות רעשים בלתי ספציפים.
חלק נכבד מהכלבים אשר לוקים בחרדת הנטישה מפתחים גם חרדות רעש במשך הזמן.
הגדרות המחלה:נפיצות הבעיה חריפה יותר בבעלי חיים עם רקע של נטישה, בעלי חיים מאגודות למען בעלי החיים (צער בעלי חיים, תנו לחיות לחיות וכו'), אך קיימת גם בכלבים שגדלו בתנאים נוחים בבית או בחוץ.
מחקרים עדכניים בעולם מצביעים יותר ויותר על מעורבות גנטית בהתפתחות ובעוצמת התבטאות החרדות. ישנם גזעים מסוימים אשר טובים יותר לעבודה (צייד, ריצה וכו') ויצריהם ותכונותיהם מאוד מפותחים ולכן חוסר בפעילות מתאימה יכול להתבטא בחרדות מסוימות. לגידול הכלב יכולה להיות השפעה מכרעת, כלומר, סביבת להקה נכונה עם הרבה אהבה ובמקביל סמכותיות ורצון לרצות את מנהיג הלהקה. לעיתים, כאשר אנשים מאמצים כלב בוגר יתכנו הרגלים אצל הכלב שהבעלים החדש איננו מודע אליהם. לדוגמא, כלב שגדל בחצר ורגיל לחיים בחוץ מוכנס הביתה לדירה וסגור במשך 10 שעות ביום.
חרדת נטישה– שינוים פיזים והתנהגותים המתבטאים על ידי הכלב רק בזמן שהבעלים אינם נוכחים באותו מקום בו נמצא הכלב.
חרדת ברקים ורעמים ורעשים למניהם– רעש חזק ופתאומי אשר גורר אחריו שינוים פיזים והתנהגותים קיצונים . יש לציין כי חרדות ברקים ורעמים עלולות להתבטא גם בעקבות שיני בלחצים ברומטרים, שינוים ברמת האוזון, חשכה ורוחות.
- לעיתים הכלב לא יאכל את מזונו עד שבעליו יגיעו הביתה.
2. חרדות רעש
- בריחה (יכולה להיות למרחקים רחוקים ללא התחשבות בסביבה)
- הפרשת צרכים בלתי מבוקרת
- הרס חפצים
- ליקוק רגליים ללא סיבה ("מניה" לפעולה מסוימת)
- בדרך כלל ללא נביחות, צרחות ובכי
דרכי טיפול: הגישה לפתרון בעיות חרדה משלבת בתוכה תיקונים התנהגותים לעיתים בשילוב עם עזרה תרופתית.
המטרה בשילוב טיפול תרופתי ותיקונים התנהגותים הנה לבצע תיקון תחת השפעה תרופתית ולאחר הגעה לתוצאה התנהגותית מספקת, גמילה הדרגתית מהתרופות.
תיקונים התנהגותיים:
- עיצוב התניות למקום ואלינו, כלומר, לא להפגין גילוי חיבה מוגזמים לפני שעוזבים את הבית וגם כשמגיעים הביתה להתעלם מהכלב לעשר דקות בערך.
- צימצום טריטוריה כשאין קשר עין (לפעמים גם כאשר אתם בבית לשעה שעתיים) וזאת על מנת שהגדרת טריטוריה משלו תיתן לו ביטחון ותמנע את הריסת הבית.
- יצירת מעמדות (היררכיה) אפשרי ורצוי על ידי אילוף משמעת בסיסית אשר יגרום לתקשורת טובה יותר ומיקום נכון יותר של הכלב בסוף ההיררכיה. יצירת מעמדות מקנה לכלב ביטחון מכיוון שהוא מזהה טוב יותר את מנהיגו.
- טיולים ארוכים לחיזוק הקשר.
- ניתן להשאיר רדיו או טלוויזיה פתוחים והוספת צעצוע אטרקטיבי שהכלב ייחשף אליו רק כאשר הוא נמצא לבד.
- אילוף עם עוד כלבים בסביבה חדשה ייתן לכלב ביטחון ויחשוף אותו לגירויים חדשים ויחזק את ההתחברות עם כלבים חדשים.
טיפול תרופתי: לפני מתן טיפול תרופתי יש לבדוק את בעל החיים בדיקה פיסיקלית מלאה ויתכן גם שילוב של בדיקות דם בכדי לוודא כי בעל החיים כשיר לקבלת הטיפול.
יש לשקול טיפול תרופתי עם תרופה אחת או שילוב של שתי תרופות המשפיעות בדרכים שונות כל מערכת העצבים. לכל שיקול יש את היתרונות והחסרונות המתבטאים בדרך כלל בתופעות הלוואי של כל תרופה ובעלות הכספית של הטיפול. יש לזכור כי תרופות מסוימות עלולות לבטל או לחילופין להעצים את השפעתה של תרופה מסוימת.
קיים מגוון תרופות הכולל בדרך כלל: פרוזק (fluxetine), קלומיפרמין, בנזודיאזפינים (וליום ונגזרותיו), סלג'ילין ואזפירון. לכל אחת מהתרופות מנגנון פעולה שונה אשר משפיעה בדרך כלל על מנגנון עצבי שונה.
טיפול תרופתי דורש מהבעלים אורח רוח מכיוון שנחוצים מספר שבועות עד קבלת תגובה התנהגותית. לעיתים כאשר התגובה לתרופה מסוימת איננה מספקת אנו עוברים לתרופה אחרת או לשילוב שונה של תרופות אשר עשויות להשפיע בצורה יותר מספקת.
יש לציין כי כמו כל מחלה גם כאן מהירות התגובה הרפואית חשובה ביותר. לא רצוי לגרור בעיה התנהגותית מכיוון שהסיכוי לתקנה קטן עם חלוף הזמן
