התפרצות מחלת הלשמניה בישראל- מקרה לשמניה בכלב

ג'ייני, כלבה מעורבת בינונית בת 3 שנים, מטופלת במרפאה מאז שהייתה גורה. אומצה בצעירותה ע"י משפחתה מעמותה מצפון הארץ. 

לפני כשנה הגיעה למרפאה עם מופע של קראסטים (מן קשקשים או קליפות) בקצוות האזנים. האזנים טופלו מקומית במשחה, מצב האזנים השתפר, אך הקראסטים לא נעלמו לחלוטין.

קראסטים בקצה האפרכסת

לפני כ-4 חודשים ג'ייני הגיעה לחיסונים. בבדיקה הפיזיקאלית שמנו לב שמצב האזנים החמיר, וכעת קיים כיב (פצע פתוח) מדמם בקצה האפרכסת של כל אוזן. טיפול סיסטמי באנטביוטיקה לא הביא להטבה במצב האזנים. 

כיב בקפה האפרכסת

בשלב זה המלצנו על לקיחת ביופסיה מהכיבים באזניים.

כיבים או קראסטים בקצוות האזניים נגרמים בד"כ מאחת מבין המחלות הבאות:

*וסקוליטיס- דלקת של כלי דם.

*עקיצות זבובים ויתושים

*מחלות אוטואימוניות (בהם הגוף תוקף את עצמו) כגון פמפיגוס או זאבת. 

*לשמניה

הבעלים של ג'ייני חששו מהליך לקיחת הביופסיה מאחר והוא מתבצע בהרדמה מלאה ולכן החליטו להמתין איתו, אך לאחר תקופה נוספת בה לא היה שיפור במצב הכיבים הבעלים אישרו את ביצוע ההליך במתבצע בהרדמה מלאה.

בבדיקות דם שעשינו לפני ההרדמה גילינו כי מדדי הכליה של ג'ייני גבוהים מאד, מצב המצביע על כשל כליה אקוטי. ממצאים נוספים בבדיקות הדם ביחד עם הכיבים באזנים, החשידו למחלת הלשמניה. 

ג'ייני אושפזה ליומיים במרפאה במהלכם קיבלה טיפול תומך כלייתי, עירויים (אינפוזיה) תוך ורידיים ותמיכה במערכות גוף אחרות. בדיקות הדם העוקבות הראו שיפור מסוים במצב הכליות אך נראה היה שהנזק לכליות הינו בלתי הפיך.   

דגימת דם מיוחדת נשלחה למעבדה על מנת לאמת האם באמת מדובר במחלת הלשמניה ואכן התוצאה הייתה חיובית שג'יני נגועה במחלת הלשמניה.

קצת על מחלת הלשמניה :

לשמניה הינו טפיל הנמצא בדם ומועבר ע"י זבובי חול. הזבובים נדבקים לאחר שעוקצים בע"ח נגוע, לרוב שפני סלע ופסמונים, ומעבירים את המחלה כשעוקצים בע"ח נוספים. זבובי החול אינם דומים לזבובי בית, והם קטנים בהרבה ועדינים במבנם. הכלב הינו המאגר העיקרי להדבקה של זבובי חול בחלק גדול של המדינות בעולם בהן קיימת המחלה כגון ארצות אגן הים התיכון וחלק מדינות דרום אמריקה. 

סימני המחלה העיקריים בכלבים הינם: דלקת עור כרונית מלווה בקשקשים, פצעים כיביים (פתוחים) בעור, ירידה במשקל ובפעילות הגופנית, הגדלה של

 קשרי לימפה, דימום מהאף, דלקת עיניים כרונית וכשל כליות. דלקת העור הקשקשית מופיעה באופן טיפוסי על הפנים, לעיתים גם בקצוות האוזניים ואף על פני כל הגוף.

בחלק מהמקרים מופיעים רק חלק מהסימפטומים ומאחר וחלק מהסימנים למחלה כלליים ועשויים להופיע גם במחלות אחרות, יש צורך לבצע בדיקות מעבדה ספציפיות כדי לאבחן את המחלה באופן וודאי.

הפרוגנוזה של המחלה בכלבים היא לא טובה, וכלבים רבים מוצאים את מותם כתוצאה מהמחלה ומהסיבוכים שלה, בעיקר כאשר מאובחנת באיחור.

יש לזכור כי הלשמניה הינה מחלה זואונוטית (מחלה העלולה להדביק גם בני אדם) כאשר קבוצות הסיכון העיקריות הינן ילדים ואנשים מדוכאי חיסון. עם זאת, נמצא כי כלבים רגישים יותר למחלה מאנשים, וחולים באחוזים גבוהים הרבה יותר.

פצע הנגרם מטפיל הלשמניה- ״שושנת יריחו״

מסלול ההדבקה בלשמניה

נכון להיום לשמניה קיימת במרכז ישראל, שפלת החוף, הגליל ושטחי הרשות הפלסטינאית. אזור הרי יהודה, מודיעין, הגליל התחתון והגליל המערבי הינם האזורים העיקריים בהם אובחנה המחלה בכלבים עד כה.

בשנים האחרונות חלה עליה תלולה בנגיעות בלשמניה בארץ בבני אדם ובכלבים כנראה ע"ר התפשטות אזורי המחיה של זבובי החול, עליה במספרי פרטי שפני הסלע והפסמונים וכן אוזלת היד של הרשויות בהדברת הזבובים. אין להקל בנגיעות בלישמניה באדם היות והטיפול ארוך, כרוך בסבל וכאב ורובו נעשה בתרופות לוריד ובאשפוז בעוד לכלבים כאמור פרוגנוזה ירודה בשל סיבוכי המשנה הרבים העלולים להיגרם מהמחלה.

וחזרה לג'ייני

מיד לאחר האבחון ג'ייני החלה לקבל טיפול מתאים, כאשר הרופאים במרפאה ומשפחתה התגייסו בכל הכח לטיפול בה, אשר כלל מתן מספר תרופות במקביל, ובדיקות דם ושתן רצופות ועוקבות לניטור השיפור במצבה ולשמחתנו לאחר תקופת טיפול קצרה יחסית נראה שיפור משמעותי במצבה של ג'ייני: הפצעים באזנים התחילו להחלים ולסגת, תפקודי הכליה חזרו כמעט לנורמה, וג'ייני עלתה במשקל ונראתה הרבה יותר טוב.

אז יש עוד דרך רבה לפנינו, הטיפול הינו ארוך ונדרשות עוד בדיקות ומעקבים, אך עם זאת אי אפשר להתעלם מהמהפך שג'ייני עברה, ומכך שבעצם קיבלה את חייה בחזרה.

ומה אפשר לעשות כמניעה? יש למנוע באופן אקטיבי עקיצות של זבוב החול בעזרת חומרים דוחי חרקים.

התייעצו עם המרפאה בכל הנוגע לתכשיר המומלץ לחיית המחמד שלכם ונשמח לעמוד לרשותכם.

מידע נוסף ניתן למצוא בכתבות הבאות:

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5314078,00.html