סרט תדמית

כל הזכויות שמורות למוריה מרכז רפואי וטרינרי לחיות מחמד 

עקבו אחרינו:

דואר אלקטרוני:
reception@moriahvc.co.il

טלפון: 04-8242669

מרכז רפואי וטרינרי

שעות קבלה:
ימי ראשון - רביעי: 09:00-19:00
ימי חמישי,שישי, שבת: 24 שעות

כתובת: 
רח’ חנקין 40 (בניין קדמת חן), חיפה
טל': 04-8242669

כל הזכויות שמורות למוריה מרכז רפואי וטרינרי לחיות מחמד 

עקבו אחרינו:

דואר אלקטרוני:
reception@moriahvc.co.il

טלפון: 04-8242669

מפת הגעה
כתובת: רח' חנקין 40 (בניין קדמת חן), חיפה
מגרש חניה צמוד ובחינם לנוחיות הלקוחות

כל הזכויות שמורות למוריה מרכז רפואי וטרינרי לחיות מחמד 

עקבו אחרינו:

דואר אלקטרוני:
reception@moriahvc.co.il

טלפון: 04-8242669

מקרים שקרו במרפאה

דלקות אוזניים בחתולים וכלבים

המאמר עוסק בכל הנוגע לדלקות אוזניים בחתולים וכלבים:
הגדרה, ייחודיות אנטומית, סיבות, דרכי טיפול ואמצעי מניעת הדלקת. כמו כן הרחבה בנושא הטיפול הרפואי שחייה מקבלת אצל הוטרינר ואפשרויות הטיפול הקימים. פרוט של תופעות הלוואי והמלצות שגרה שאחרי הדלקת.

הגדרה- דלקת המערבת את תעלות האוזן החיצונית והאפרכסת.

אנטומיה-
כל חלקה החיצוני של האוזן מצופה עור המכיל בלוטות חלב ובלוטות אחרות אשר הפרשותיהן יוצרים את הואקס (צרומן) כחלק ממנגנון הגנה ללכידת גופים זרים. שערות נמצאות בעיקרון לכל אורך התעלות עד לעור התוף. קיים קשר ברור בין כמות השיער בתעלות לעליה בבעיות אוזניים. לתעלות ולאפרכסת מבנה סחוסי המקנה להם את צורתן. עור התוף מורכב מתאים המפרידים את החלק החיצוני של האוזן מהחלק האמצעי (תיכון). האוזן התיכונה מכילה חלל קטן של כחצי ס"מ ואת עצמימיות (עצמות) השמע וכל הקשור בהן (עצבים שרירים). תעלה צרה מקשרת את החלק התיכון ללוע כקשר הבודד אל העולם החיצון (צינורית האוסטכיו). מבנים חשובים העוברים בסמוך לאוזן התיכונה כוללים את העצבים ואגוס, הפציאל והעורקים קרוטיד ולינגואל.

דלקת אוזן חיצונית הינה מהבעיות הנפוצות ביותר אשר רואים במרפאות ובבתי חולים וטרינריים.

איור כלב

הגדרת המחלה-

 

גורם ראשוני- גורם למחלה באוזן בריאה ומשנה את הסביבה הטבעית באוזן ובכך מאפשרת למזהמים משניים להתנחל ולתפוס בה מאחז.

1. פרזיטים - טפילי אוזניים, דמודקס, סקביאס.
2. גופים זרים - חול, אבק, שאריות של תרופות, מלענים!! (=גופים זרים).
3. רגישות יתר - אלרגיות כגון אטופיק דרמטיטיס (עד 80% עם מופע של בעיות אוזניים), רגישות למזון (60-80% עם מופע של בעיות אוזניים), contact dermatitis (נאומיצין, פרופילן גליקול), בעיות קרטיניזציה- קרנון של העור (בגזעיים, בעיות הורמונאליות אשר הנפוץ- היפותירואידיזם).
4. הפרשת יתר - בכלבים מגזע רטריברים וקוקרים יש כמות רבה יותר של תאים מפרישים וזקיקי שיער בתעלות, ולפיכך הם נוטים לבעיה ראשונית.

 

גורם שניוני- גורמי מחלה באוזן אבנורמלית (לא בריאה). קל לטיפול יחסית.

1. חיידקים.
2. שמרים - משגשגים בבעיות רגישות וכאשר האוזן לחה ו/או לאחר שימוש נרחב באנטי'. מניעת הרטבה של האוזן במקביל להחמצת התעלות מידי פעם מצמצמת מאד את הנגיעות.
3. פטריה - נדיר ביותר.
4. חומרים מגרים - פרופילן גליקול למשל.

גורם מנציח- אלמנטים של המחלה או בעל החיים אשר מתפתחים בהדרגה, מאיצים ומעצימים את המחלה באוזן על ידי פגיעה במבנה, תפקוד והפיזיולוגיה של האוזן. הם עושים זאת בשל הפרעתם לטיפול ולהחלמה על ידי עידוד גורמים משניים חוזרים או נוספים. לרוב הגורמים המנציחים קיימים בדלקת כרונית.
שינויים פתולוגיים כרוניים:
1. שגשוג וגירוי של עור התעלות ודלקת של בלוטות הצרומן.
2. שינויים בניוד של תאי אפיתל של דופן התעלות, הנגרמת מכרוניות מחלות אוזניים גוררת שינויים גם בהפרשת כמות צרומן (ואקס) רבה יותר. הגורמים הנמנים כאן גוררים לחסימת התעלות, להתקפלות והתעבות העור ומכאן לפגיעה ביכולת חדירת הטיפול המקומי והכללי (סיסטמי) אל חלל האוזן ולהשתרשותן של הגורמים השניוניים במיקרו חללים ובקרקע הנוחה לגדילתם. המעגל מוחמר עוד יותר כאשר תוצרי הלוואי של המזהמים השניוניים, שארי התאים והפרשותיהן המוגברות של בלוטות החלב והצרומן באים במגע קבוע אחד עם השני ומזינים זה את זה ובכך ממשיכים להגביר את השינויים הפתולוגים עד כדי הגעה למצב סופני של האוזן.
3. פגיעה בעור התוף - מאבד מחוזקו, מעובה ומודלק. לעיתים קרוע והחלמתו לא תמיד תקינה.
4. דלקת האוזן התיכונה - זליגת הדלקת מהחלק החיצוני לתיכון ולהיפך. גורם לכרוניות המחלה.

גורם סיכון (predisposed)- מגביר את הסיכון להתפתחות מחלה באוזן. למשל, בעיה של מבנה כגון עודף שיער.
1. מבנה ולחות - עליה בלחות (חודשים לחים של השנה, שחיה, שטיפות ומקלחות) הוא גורם הסיכון העיקרי היות שהשילוב עם אוזניים שמוטות וריבוי שיער בתעלות מעלות הנטייה לדלקת בשל חוסר איוורור וייבוש לקוי של האוזן. לשאר-פאי תעלות צרות מהנורמה.
2. היצרויות - גידולים ופוליפים עלולים לגרום להיצרות של התעלות ובנוסף להתאספות של תאים וצרומן לפני ההיצרות ומכאן דלקת כתוצאה מגדילתם של שמרים וגורמים שניוניים אחרים. כמו כן, חוסר אוורור יעלה את אחוז הלחות בתעלה (ראה סעיף קודם). מצבי כרוניות או חזרתיות נגרמים כאשר הגורמים הראשוניים אינם מזוהים ו/או אינם מטופלים כראוי וכאשר הגורמים המאיצים התבססו במשך זמן רב ובכך מאפשרים לגורמים השניוניים המזהמים קרקע נוחה לפעילות.

אז מה עושים במרפאה?
זוהי בעיה מאד נפוצה במרפאות ובבתי חולים וטרינריים. כלבים סובלים מבעיות אוזניים בתדירות גבוהה יותר מאשר בחתולים משום שהגורמים הראשוניים נפוצים יותר וכן סבילות גבוהה יותר של אוזני החתולים לשלל הגורמים.

למי יש נטייה?
לכלבים צעירים מתחת לגיל 2-4 נטייה מוגברת לדלקת אוזן חיצונית. אין נטייה ברורה למין ספציפי (נקבה או זכר).

איך זה מתחיל?
בתחילת התהליך יראה בעל החיים ניעור ראש וגירוד אוזניים, אך אם התקדמות התהליך יצטרפו לכך גם ריח רע והפרשות. בחתולים רצוי לבדוק גם מערכת הנשימה העליונה היות ודלקת עולה עלולה להשפיע על האוזן התיכונה ישירות והאוזן החיצונית באופן עקיף. בעיות באוזן התיכונה עלולה להיות מוסווית בבעיות עצביות, ניעור ראש, בעיות וכאבים בלסת ואף חירשות במידה וזלגה לאוזן הפנימית.

ממצאים בבדיקת הרופא-
גירוד, נפיחות, קילופי עור, קשקוש, הקרחות וחוסרים בפרווה, פרווה סתורה ושבורה, הפרשות מהאוזניים, ריח רע וכאב במישוש סחוסי האפרכסת. לקויות המערבות את האפרכסת,הלחיים, העור מסביב לאוזן והראש נובעות משילוב של גירוד וניסיונות גירוד האוזניים מרמזות לבעיות העור הסיסטמיות מהם סובל בעל החיים. למישוש התעלות וכן מרקם, עובי וקשיחות האפרכסת ערך חשוב בקביעת כרוניות המחלה הגוזרת את הסיכוי להחלמה.תעלות עבות, קשיחות בעלות מרקם קשה מעידות על סיכוי בינוני להחלמה בעוד תעלות שעברו הסתיידות תעדנה על סיכוי גרוע.

בדיקה אוטוסקופית-
אוטוסקופ הינו מכשיר בו יש מקור אור, דרכו יכול הוטרינר להתבונן על תעלות האוזן הפנימית ולהעריך את מצבן. יש לבדוק תמיד את שתי האוזניים גם אם הבעיה הינה חד צדדית וזאת על מנת להעריך את האוזן הבריאה בטרם החולה כמקור להשוואה.

לקיחת דגימות-
1. משטחים ישירים לצפיה במיקרוסקופ.
2. דגימות לתרבית ורגישות במעבדה חיצונית.
3. ביופסיות.

טיפול-
1. טיפול מקומי- לרוב מורכב משטיפות ומטיפות מסוגים שונים אשר יותאמו על ידי הרופא בהתאם לממצאי הבדיקה.
2. טיפול סיסטמי- תרופות לפה בכדורים, קפסולות או סירופ, לרוב להשלמת הטיפול המקומי לתוך האוזניים.

זכרו כי הטיפול התרופתי הנרחב ולעיתים הארוך והמייגע אמור למנוע מאוזני בעל החיים להגיע למצב של אוזניים במצב סופני, משום שלמצב זה הפתרון הכמעט יחידי, הינו הפתרון הניתוחי אותו אנו מנסים למנוע בכל מחיר!!!

פתוח ומאויש ע"י וטרינר 24/7
052-978-7882