בעיות השמנה בחתולים
בשנים האחרונות עולה שכיחות תופעת ההשמנה בחתולים וכעת שיעורם הסובלים מעודף משקל בין 15-40% מכלל האוכלוסייה.
קיים מכלול גורמים להשמנה, החל מנטייה גנטית ועד להשפעות סביבתיות.
להלן הגורמים שהוכח כתורמים להשמנה בחתולים :
1. מין- זכרים בסיכון גבוה יותר מנקבות.
2. עיקור/סירוס- מעלה את הסיכוי להשמנה פי 3-4, מאחר וחלה ירידה בדרישה האנרגטית של הגוף. אין אנו ממליצים להימנע מעיקורים/סירוסים בכדי למנוע השמנה, אלא להאכיל את החתולים הללו בכמות מזון מופחתת ו/או מתאים לדרישת האנרגיה החדשה שלהם לאחר הניתוח.
3. גיל- הסיכון להשמנה עולה בחתולים מעל גיל שנתיים, כששיאו בין הגילאים 6-8. לאחר גיל 10 הסיכון להשמנה נמוך יותר.
4. גזע- חתולים מעורבים נוטים יותר להשמנה, לעומת גזעיים כגון הסיאמיים.
5. סביבת מחיה- חתולים החיים בבית בלבד מצויים בסיכון גבוה יותר, זאת מאחר שעושים פחות פעילת גופנית.
6. תזונה- הזנה חופשית במזון יבש ועשיר מעלה את הסיכון להשמנה, זאת לעומת מזון משומר המכיל יותר נוזלים וכך ערכו הקלורי נמוך יותר.
7. השפעת הבעלים- ישנם בעלים המצויים בקשר מאוד קרוב עם החתול. יתר האנשת הקשר עם החתול עלול להוביל להאכלה מוגזמת.
8. התנהגות החתול- חתולים חרדתיים נוטים לעיתים לאכילת יתר, כמו כן, בבתים מרובי חתולים התחרות על מזון יכולה לגרום לאכילת יתר.
9. חתולים ארוכי פרווה נראים לעיתים "פרוותיים מאוד", אך לאחר בדיקה מתגלה כי סובלים מעודף משקל (ולעיתים גם מתת משקל) המסווה על ידי הפרווה.
10. תרופות כגון סטרואידים הגורמות בין היתר לתיאבון מוגבר עלולות לגרום להשמנה.
"זכרים בסיכון גבוה יותר מנקבות"
תוצאות עודף משקל בחתולים :
הפחתת איכות חיים, קיצור תוחלת החיים וסיכון מוגבר להתפתחות מחלות שונות.
מחלות שהינן בעלות קשר ישיר לעודף משקל:
• סוכרת.
• בעיות אורתופדיות כגון דלקות מפרקים וצליעה.
• השתמנות כבד.
• מחלות בדרכי השתן התחתונות.
• מחלות עור.
• מחלות לב.
• מחלות מערכת עיכול (כולל בעיות בלבלב וכבד).
• פגיעה וירידה ביעילות במערכת החיסון.
• עלייה בסיכון בהרדמה ופרוצדורות כירורגיות.
אז מה עושים????
טיפול בעודף משקל מתמקד בארבעה אפיקים עיקריים-
1. תזונה.
2. אורח חיים.
3. מחויבות והתמדה של הבעלים בתוכנית ההרזיה.
4. מעקב צמוד ע"י הוטרינר המטפל.
תזונה-
המזונות הדיאטטיים הרפואיים מתחלקים לשתי קבוצות עיקריות:
1. בעלי תכולת שומן נמוכה ותכולת סיבים גבוהה.
2. בעלי תחולת חלבון גבוהה ותכולת פחמימות נמוכה.
תפקידו של הווטרינר הוא להתאים את סוג הדיאטה לצרכי המטופל האינדיבידואלי, זאת עם שילוב של יכולת הבעלים לטפל בחיית המחמד שברשותו.
מניסיון נראה כי כאשר נצמדים לתוכנית ההרזיה, 75% מהחתולים יורידו כרבע מהמשקל תוך כ-5 חודשים (1% ממשקל הגוף בשבוע).
ירידה איטית והדרגתית במשקל שומרת על מסת שריר תקינה ומונעת התפתחות מחלות חסר או מחלות אחרות הנובעות מירידה קיצונית במשקל.
לדיאטות "כסאח" עלולות להיות תוצאות הרסניות בחתולים!
אורח חיים-
המטרה הינה להגביר את רמת הפעילות הגופנית של החתול. פעילות גופנית שומרת על מסת השריר, משפיעה לטובה על תפקוד מערכת לב-ריאה ואף יכולה לשפר את הקשר בין החתול לבעליו.
ניתן להגביר את רמת הפעילות הגופנית ע"י הוספת צעצועים, קרשי גירוד, מתקני טיפוס וכדומה. פעולות שיקרבו בין החתול לבעליו כוללות משחק עם כדור או חכה (ולעצלנים שבינינו ניתן לנסות לתת לחתול לרדוף אחרי נקודת עט לייזר..).
החלק שלנו כבעלים-
עלינו כבעלים להיות מחויבים לתוכנית ההרזיה.
רמת המעורבות, ההתמדה וההשקעה שלנו נמצאת ביחס ישר להצלחת הדיאטה של החתול.
ומה חלקו של הוטרינר?
יש להתמיד ולבצע ביקורות אחת לשבועיים-חודש, להעריך את מצבו הגופני של החתול ואף לשנות את תוכנית הדיאטה לפי הצורך. מחד חשוב להימנע מירידה מהירה מדי במשקל, מה ששם את החתול בסכנה לפתח השתמנות כבד, מאידך תדירות הביקורות צריכה להיות לפחות פעם בחודש על-מנת להעריך את הצלחת והתקדמות תכנית ההרזיה.
מה נותר לכם לעשות?
להתקשר ולקבוע תור למרפאת מוריה ואחד מהרופאים ישמח לבדוק את החתול ולייעץ לכם כיצד להתחיל.
