סרט תדמית

כל הזכויות שמורות למוריה מרכז רפואי וטרינרי לחיות מחמד 

עקבו אחרינו:

דואר אלקטרוני:
moriahvc@bezeqint.net

טלפון: 04-8242669
טלפון חירום: 052-6542211

מרכז רפואי וטרינרי

שעות קבלה:
א`, ב`, ד`, ה`: 09:00-19:00
ימי ג`:            09:00-21:00
ימי ו’:             09:00-14:00

כתובת: 
רח’ חנקין 40 (בניין קדמת חן), חיפה
טל': 04-8242669
פקס: 04-8245430

כל הזכויות שמורות למוריה מרכז רפואי וטרינרי לחיות מחמד 

עקבו אחרינו:

דואר אלקטרוני:
moriahvc@bezeqint.net

טלפון: 04-8242669
טלפון חירום: 052-6542211

מפת הגעה

כתובת: רח' חנקין 40 (בניין קדמת חן), חיפה
מגרש חניה צמוד ובחינם לנוחיות הלקוחות

כל הזכויות שמורות למוריה מרכז רפואי וטרינרי לחיות מחמד 

עקבו אחרינו:

דואר אלקטרוני:
moriahvc@bezeqint.net

טלפון: 04-8242669
טלפון חירום: 052-6542211

טפילי עור בכלבים וחתולים

העור הוא מעטפת גופם של בעלי החיים. תפקידו העיקרי של העור הינו הגנה על פנים הגוף של בעל החיים מפני העולם החיצון (חיידקים, וירוסים, טפילים, חום, קור וכו') והחשוב מכל שמירה על סביבתו הפנימית ומניעת אבדן נוזלים. טפילי עור מהווים חלק נכבד ממחלות העור הפוגעות בחיות המחמד שלנו.

העור הוא מעטפת גופם של בעלי החיים. תפקידו העיקרי של העור הינו הגנה על פנים הגוף של בעל החיים מפני העולם החיצון (חיידקים, וירוסים, טפילים, חום, קור וכו') והחשוב מכל שמירה על סביבתו הפנימית ומניעת אבדן נוזלים. העור נחלק באופן כללי ל-3 שכבות:

1. האפידרמיס– תאי אפיתל המתרבים ויוצרים קרטין (החומר הקשה ממנו נוצרים גם הפרווה והציפורניים). האפידרמיס מורכב מהשכבה החיצונית (שכבה קרנית) ומשכבת הנביטה (אחראית על ייצור תאים חדשים).

2. הדרמיס– רקמת חיבור עשירה בכלי דם ועצבים. בשכבה זו מצויים גם זקיקי השיער ובלוטות החלב.

3. היפודרמיס, תת-העור– שכבה זו מורכבת מרקמת חיבור ושומן ומחברת את העור עם הרקמות שמתחתיו כגון שרירים.

טפילי עור מהווים חלק נכבד ממחלות העור הפוגעות בחיות המחמד שלנו.

מחלות הנגרמות על ידי אקריות:

אקריות הן פרוקי רגליים (חרקים) ממחלקת העכבישניים (כמו גם קרציות). האקריות הגורמות למחלה הן אקריות טפיליות הניזונות ו/או מתרבות בעור:

1. דמודקס– נגרם ע"י האקרית Demodex canis / cati. טפיל השוכן בזקיקי הפרווה וקיים באופן נורמלי על פני עור בעל החיים בכמות מזערית. מחלה תתרחש אם קיים כשל חיסוני כלשהו על רקע גיל צעיר, מצב גופני ירוד, מחלת רקע או גורם גנטי. בצעירים, המחלה יכולה להיות מקומית ואז תתבטא במספר מצומצם של קרחות. כאשר המחלה מפושטת, כשהטפיל מתרבה, היא מופיעה על חלקים נרחבים בגוף בצורת קרחות, קשקשת, עיבוי של העור אדמומיות ועד דלקת קשה של העור ותת העור. הטיפול כולל זריקות ומתן לפה של חומר הנקרא איברמקטין, הקוטל את הטפילים, ובחפיפות עם שמפו רפואי שתפקידו לשטוף את הטפיל מעל פני הגוף. עקב התורשתיות המובהקת מומלץ לעקר/לסרס כלבים החולים במחלה.

תמונה של טפיל דמודקס בהגדלה מיקרוסקופית:

טפיל הדמודקס

כלב נגוע בדמודקס:

2. סקביאס בכלבים– Sarcoptes scabei- נפוץ יותר בחורף. האקריות מתחפרות בשכבה החיצונית של העור. קיים גירוד עז! מחלה מדבקת ביותר במגע ישיר, גם לבני אדם (אם כי אין התרבות של הטפיל באדם). בד"כ נדבקים בע"ח צעירים. עקב הגירוד העז נוצרות קרחות ודלקות עור קשות. הטיפול כולל זריקות ומתן לפה של חומר הנקרא איברמקטין, הקוטל את הטפילים, ובחפיפות עם שמפו רפואי שתפקידו לשטוף את הטפיל מעל פני הגוף .יש לטפל בכל החיות כיוון שחלקן יכולות להיות נשאיות.

תמונה של טפיל סקביאס בהגדלה מיקרוסקופית:

טפיל הסקביאס

גור כלבים נגוע בסקביאס:

גור כלבים נגוע בסקביאס

3. סקביאס בחתולים– Notoedres. די נדיר, אך כמו בכלבים- מאד מדבק ומאד מגרד. מופיע בעיקר בראש ובאזניים, אך עלול לערב את כל הגוף.

4. כליטיאלוזיס– בעיקר בארנבונים בארץ ובחתולים בחו"ל. מחלה המדבקת חיות בית, חיות בר ובני אדם. גם אקרית זו פוגעת יותר בצעירים ומאופיינת בקשקשת רבה בעיקר על הגב ובארנבונים- ראש אזניים וצוואר. לא תמיד נראה גירוד.

הטיפול כולל זריקות ומתן לפה של חומר הנקרא איברמקטין, הקוטל את הטפילים ובחפיפות עם שמפו רפואי (lyme sulfur) שתפקידו לשטוף אותם מהגוף.

תמונה של טפיל הכליטאלה בהגדלה מיקרוסקופית:

טפיל הכליטאלה

ארנב נגוע בטפיל הכליטאלה:

ארנב נגוע בטפיל הכליטאלה

5. אקריות אזניים (Otodectes cynotis)- אקרית שכיחה בכלבים וחתולים, אך בעיקר נפוצה בגורי חתולים. מאד מגרד ולכן נראה פעמים רבות פציעות משניות עקב הגירוד וכן דלקת אזניים. הטיפול- איברמקטין מקומי לאוזן או בהזרקה.

תמונה של אקרית אזניים בהגדלה מיקרוסקופית:

אקריות אוזניים

חתול נגוע באקריות אזניים:

חתול נגוע באקריות אוזניים

כיום קיים חומר הנקרא: Revolution של חברת פייזר. בחומר זה החומר הפעיל הוא selamectin, גם מקורו ממשפחת האברמקטינים, חומר הגורם לשיתוק הטפיל ועיכוב הרבייה שלו. מופיע כתכשיר spot-on (אמפולה שאת תוכנה שמים על עור בעל החיים). התכשיר יעיל מאד נגד פרעושים ומשמש גם לטיפול באקריות ובתולעים עגולות. החומר נספג לדם ואח"כ מתרכז בבלוטות החלב.

האקריות הן יצורים מיקרוסקופיים ועל כן האבחון נעשה ע"י מגרדים/משטחים הנלקחים מאזורי הלקות, נבחנים ומזוהים תחת מיקרוסקופ.

הטיפול כאמור, נקבע בהתאם.

פטריות (דרמטופיטים ושמרים):

1. מיני הדרמטופיטים הגורמים למחלות בכלבים וחתולים הם בעיקר:

Microsporum canis

Microsporum gypseum

Trichophiton mentagrophytes

הראשונה מדביקה גם בני אדם. תתכן גם הדבקה מפטריות מהסביבה לבעל החיים, אך זו נדירה יותר וסימניה קשים יותר.

הפטריות פוגעות בשכבה הקרנית (החיצונית) של העור ובפרווה ולכן נראה בד"כ לקות עגולה ללא שיער, קשקשת עדינה, ורק במקרים של זיהום משני נראה גירוד ופצעים. גם כאן בעלי חיים צעירים או בעלי כשל חיסוני רגישים יותר להדבקה כיוון שבהם מחסום ההגנה העורי פגוע.

בבע"ח שנדבקו הסימנים יכולים להיות ממוקדים או מפושטים.

האבחון הטוב ביותר הוא ע"י תרבית פטריות והטיפול הוא בחומרים אנטי-פטרייתים לזמן ממושך. יש לטפל גם בנשאים ובסביבה.

נגיעות של פטריות בכלב:

פטריות בכלב

2. שמר- Malassezia pachydermatis- שוכן קבוע של העור באזור האוזן ופי הטבעת.

כאשר קיימת פגיעה במנגנון החיסוני או במצבים של רגישות יתר (על רקע אלרגיות) השמר מתרבה ואז גורם למחלה. זיהום משני נוצר לרב בגלל פציעות גירוד. פחות נפוץ בחתולים. המקומות האופייניים להתרבות הינם- פנים, צוואר, בטן, אזניים, פי הטבעת ועוד.

מאבחנים תחת מיקרוסקופ ע"י משטח שנלקח מאזור נגוע.

טיפול- חומרים אנטי-פטרייתיים (שמפו / תרופה).

תמונה של שמר בהגדלה מיקרוסקופית:

שמרים

נגיעות חריפה של שמרים בכלב:

שמרים בכלב